אהובות, אהובים, הולכים בדרך,

משבר, מחלה ומלחמה הם הזדמנות להתעלות יחד, להתאחות לרקמה פיזית ורוחנית משגשגת. להזכר במרחב שמעבר.
האסון והמלחמה שאנו עוברים הם הקטסטרופה עליו רומי משורר הלב מדבר, על העוצמה שטמונה ברגע בו יש נפילה ותקומה לאחריה. תנאי הכרחי לעצמות רוחנית ושבטית.
אין לב שלם מלב שבור.

הפסטיבל שלנו השנה הוא האספות, גדרינג של השבט הסופי. זוהי קריאה לכל מי שקשה לו או לה, שכואב לו, מי שנפלה אמונתה, לשוב הביתה. לחלוק גם את זה ולחדש אמונה באהבה, לעתיד משותף ורפואת העם עם מוסיקת נשמה מדברית ומרפאה. עם מחול ורוממות הגוף, לימוד ושיחה אודות הלב. עטופים בקסם של המדבר והפסטיבל הסופי.
כמו תמיד, נתקדש ונתחדש ונשיב ימינו כקדם בתפילה לשלום.

זה כבר 12 שנים שהפסטיבל הסופי גדל, מתפתח, פורץ דרך ומכה גלים כשהוא מייצר סיטואציה נדירה והתכנסות מיוחדת במינה, שהפכה לתופעה שתפסה לה שם והידהדה למרחקים בארץ ובעולם.

הפסטיבל אוסף סביבו לאורך השנים קהילה שלמה שרק הולכת ומתרחבת ומתכנסת אחת לשנה לחגוג את היופי, המוזיקה, החכמה וההשראה של הדרך הסופית…

אנחנו חוזרים אל כפר הנוקדים, החאן הגדול, היפייפה והטוב ביותר בישראל, נווה מדבר אמיתי, שנמצא על הדרך היפה בין ערד למצדה, בלב ליבו של מדבר יהודה, מקום שמקבל אותנו בידיים פתוחות ומספק את התנאים האולטימטיבים לפסטיבל ולקהל.

בין ה-16-18 למאי, בסופ”ש שלאחר יום העצמאות, עם בוא האביב ובלב המדבר, נתכנס בפעם ה-12 לשני לילות ושלושה ימים, עם המוזיקה, עם הטקסים והאירועים המרכזיים, עם הסדנאות, עם החברים, החברות וכל האנשים והרגעים שהופכים את הפסטיבל הסופי למה שהוא. 

מתרגשים מאוד לצאת לדרך לקראת השנה החדשה, אושר לדמיין את כולנו שם ביחד, עטופים ברגעים של יופי, חוגגים 12 שנה של יחד.

נתראה שם…