לאורך השנים נוצרו לפסטיבל אירועים וטקסים מרכזיים
שהפכו לעוגנים, לעמוד שדרה ולמסורת חדשה שאנחנו מתמידים בה כל שנה.
הטקסים והאירועים הללו גם מייחדים את הפסטיבל הסופי ומבדילים בינו לבין כל פסטיבל אחר.
הם מכנסים את כולם לבמה המרכזית באותו הזמן ומהווים כמה משיאי הפסטיבל.
טקס הפתיחה הוא שער לבאים מחיי היום יום והמסע למדבר, אל תוך הרחם שאנו בונים כבר מעכשיו באשרם.
נשמע משירתו המכשפת של רומי, ננוח על הדשא, אמני הפסטיבל ינגנו בכלים עתיקים ויקראו שירה ע״פ אומנות הדיקלמא -קריאת שירה מקודשת. יהיה זה רגע בו נעצום עיניים יחד ונתכוון לחוויה פעם נוספת.
השיחה מהלב, מפגש החברים ה״סוחביית״ או החברותא, היא כלי מרכזי בחוכמת החיים הסופית העתיקה.
כל פסטיבל, בדיוק בליבו, אנו נפגשים יחד מאות חברים לשיחה על האמת, על החיים, כאן במדבר הגדול. משיחים על הלב, מקשיבים ומדברים כדי לחלוק את החוכמה ולהשפיע ממלומדים, אומנים והמעונינים להמשיך תמיד ללמוד ולהעשיר את הידע על דרך הלב ועל ההיסטוריה המרתקת של המזה”ת.
ז’יכר משמעו היזכרות-המקבילה הסופית לתשובת הנפש והגוף בחסידות.
אנו יוצרים בליל שישי טקס עוצמתי רב משתתפים המורכב מלהקה גדולה בהובלתו של גילרון שמע המנגנת מוסיקה חיה בעלת גוון מיסטי ומסתורי, מוסיקה יחודית לטקסים מאין אלו המתרחשים במרכז אסיה.
החשמל בקהל עולה ממנטרה איטית ועד טראנס סוחף שבליבו שיתוף של הקהל כמקהלה ענקית השרה את שמות האלוהים כגון חי, היא, הוא, אללה, אלוהים.
במהלך הטקס, הקהל והלהקה נעים יחד ורוקדים במעגל ענק עד לשיא של נשימות ושירה, ריקוד ונגינה, הנמהלים יחד לחוויה מכשפת, משחררת ומרפאה.
טקס רב עוצמה המזמין את כל באי הפסטיבל לקחת חלק ב״סמע״.
מרחב מקודש בו הגוף נענה ומשתחרר למפגש עם המוסיקה, ובהשראה המעניקה חרות להסתחרר ולרקוד כך פתאום… את ריקוד הדרווישים, להסתובב סביב עצמנו, לפרוץ את גלימת הגוף ולעוף עם אוזני הלב.
תזמורת רבת משתתפים תנגן מוסיקה שמימית וחיה של יצירות סופיות טורקיות ועתיקות ולצליליה נפרוס יחד כנף בהנחיית ולווי חברים מנוסים ונסתובב יחדיו.
